לידת תינוק היא מאורע הדורש הסתגלות אדירה. במקביל לתמורות המתרחשות בגופך במהלך ההיריון, הולכת ומתגבשת בך הזהות החדשה – זהותך כאם. תקופת ההריון אמוציונאלית, אינטנסיבית, לעיתים מציפה רגשית. שמעת אינספור פעמים מה מחכה לך, קראת בנושא, טיפלת בתינוקות של חברות ובני משפחה ועדיין, את עשויה לחוש לעיתים חשש מפני החוויה המתקרבת. ייתכן ואת מוצאת עצמך עוסקת תכופות בפנטזיות הכוללות בו זמנית תקוות, חששות ופחדים, חלקם ממוקדים בך עצמך ובתינוקך העתידי וחלקם בקרובים אלייך. לעיתים העיסוק בתכנים הללו מודע וישיר וכולל רגשות בהירים והתפתחות של הבנות חדשות, ואילו בפעמים אחרות נמצאים הנושאים הללו ברמה לא מודעת, ובאים לידי ביטוי בחלומות לילה, בחלומות בהקיץ, באסוציאציות שונות ובתחושות ראשוניות, גופניות ברובן. את נמצאת בתקופה הכוללת אי וודאות והליכה לעבר חוויות אותן טרם ידעת. הדמיון עובד ללא הרף והתנודתיות הרגשית גבוהה. האפקט הנלווה נע בין אופטימיות לתחושות בגוון דיספורי המאופיינות במתח וחרדה לקראת הבאות. 
אפשר לחלק את הסוגיות אשר מעסיקות נשים רבות במהלך ההריון למספר נושאים בולטים. מידת מרכזיותם של נושאים אלו משתנה בשלבי ההריון השונים. אתמקד במספר סוגיות הדומיננטיות לרוב עם התקדמות ההריון והתקרבות מועד הלידה, בעיקר הלידה הראשונה. 

 

חרדות ממוקדות לידה

• פנטזיות ומחשבות ביחס ללידה – נשים רבות מתארות חרדות שונות ביחס ללידה עצמה, חרדות הקשורות בחשש מפני פגיעה בן או בתינוקן. עולות חרדות מלידה מוקדמת מהצפוי, מלידה בעיתוי מפתיע כשאינן מוכנות. מבוטאים פחדים מפני הכאב העתידי וחוסר היכולת לשאת אותו, חשש מפלישה לגופן באמצעים רפואיים ובהמשך צלקות ותפרים. חרדות ביחס להסתבכות פתאומית של הלידה, וחרדות הקשורות לבריאותו של התינוק העומד להיוולד, שכיחות אף הן. לעיתים השהייה עצמה בבית החולים מעוררת דאגה שכן לרוב הנשים קשורה חווית האשפוז באסוציאציות של חולי ומוות. 

 

חששות לקראת אימהות - זהות חדשה

• שאלות ביחס לזהות החדשה – נשים הרות מתארות לעיתים קרובות חששות ביחס לזהות החדשה שתיווצר לאחר הלידה ובראשם השאלה "כיצד אתפקד כאם?" קיימים חששות הנוגעים לקשיי התמודדות במישור המעשי, החל מקשיים בהנקה, בהלבשתו של עולל רך, ברחיצתו, בדאגה לשלומו הגופני. עולות חרדות ביחס ליכולת הרגשית להכיל ולשאת את בכיו של התינוק, את תלותו וחוסר האונים שבו הוא שרוי. לעיתים שזורות סוגיות אלה בחרדות של האם העתידית מפני רגשות דיכאון לאחר לידה, עייפות קשה ותחושות בדידות. האחריות לחייו של תינוק קטן נתפסת לעיתים כקשה מנשוא. השאלות ביחס לתפקוד העתידי כאם הופכות מורכבות במיוחד כאשר היחסים בין האישה ההרה ואימה טעונים ומלאי עימותים. במערכות יחסים כאלו קיים לרוב חשש מפני שחזור דפוסי קשר לקויים או מפני הידמות לאם אשר נתפסת באור שלילי. לחילופין, בליבה של האם לעתיד עשוי לקנן הספק שמא לא תוכל להיות טובה כמו אימה. קונפליקטים בלתי פתורים הקשורים לתלות מול עצמאות ולדימוי עצמי עשויים לעלות בעוצמה לנוכח השינוי המתקרב. חרדות רבות עוסקות ביכולת העתידית לשלב בין הזהות האימהית ובין הזהות האישית והמקצועית. נשים רבות בימינו מוצאות את עצמן מוטרדות מהשאלה כיצד לשלב בין הצרכים הסובייקטיביים שלהן להתפתח ולהתקדם ובין צרכיו של התינוק. בנוסף, המסרים החברתיים בהן עשויות נשים להיתקל במהלך הריונן, ביחס לעתידן המקצועי, עלולים להוות גורם לחץ עוד בטרם ילדו ובדקו עם עצמן מה מתאים להן. 
 

חששות סביב המערך המשפחתי, ההתארגנות וההתאזנות

• סוגיות הקשורות למערך המשפחתי – ההתארגנות וההתאזנות של המערך המשפחתי לאחר לידה הינן סוגיות מורכבות הן ברמה הזוגית והן ברמה המשפחתית המורחבת. תקופה זו מעלה שאלות רבות הקשורות לעתיד היחסים הזוגיים. האם תישמר האינטימיות עם בן הזוג, האם נוכל למצוא זמן משותף להרגיש שוב "יחד"? כיצד יושפעו יחסינו מעימותים הקשורים לחינוך הילדים? ומה לגבי יחסי המין? האם הגוף לאחר הלידה יאפשר שוב לחוות הנאה? לחילופין, ישנן נשים המתארות חשש מכך שתהיינה כה מושקעות בתינוק החדש עד כי לא תוכלנה לפנות מקום, פיזי ורגשי, לבן הזוג. נשים אחרות מדברות על חשש מקנאה בקשר אשר יירקם בין התינוק/תינוקת והאב הטרי, מצב בו הן עלולות להרגיש כי איבדו את מקומן המיוחד בלבו של בן זוגן. חרדות נוספות קשורות ביחס למשפחה המורחבת, כמו למשל היכולת לשמור על הדרך בה הן מאמינות ביחס להורות מול לחץ והתערבות של קרובי משפחה. 

 

דרכי התמודדות ובחירת טיפול

לידה היא אירוע בעל חשיבות עצומה, הצופן בתוכו שינויים מרחיקי לכת ובלתי הפיכים, ולכן החרדות והפחדים מרובים. זוהי תופעה נורמטיבית ומקובלת. נשים רבות מספרות על חלומות מפחידים השכיחים בחודשי ההריון האחרונים ועל תחושות מתח. אחרות מתארות מחשבות טורדניות, קשיי ריכוז, בעיות שינה ומחושים גופניים שונים. החרדות הקשורות לשלמות הגוף נוטות לדעוך לאחר הלידה אולם התכנים האחרים עשויים להוסיף ולהטריד גם אחריה. במידה והמחשבות אינן אינטנסיביות או מטרידות באופן קיצוני הפוגע בתפקוד (אז נדרשת התערבות מיוחדת), ברוב המקרים חשוב לתת למחשבות אלו מקום, כחלק מההכנות לקראת הלידה והשינוי המשמעותי העומד בפתח. 
אפשרויות רבות עומדות בפניך להקל על תחושות המצוקה. חשוב להקיף את עצמך בתקופה זו בדמויות מכילות, מחזקות ותומכות, החל מקרובי משפחה ועד נשים המתמודדת עם סוגיות דומות, לפני ואחרי לידה. כדאי מאוד לבטא את החששות והפחדים הללו, לתאר אותם ולתת להם שם. חשוב לנסות להתחבר לחלקים של יכולת בחוויית העצמי ולחזק את הכוחות. להיזכר בעובדות פשוטות אשר נוטות לעיתים להישכח בעתות לחץ, כגון העובדה כי רובן המכריע של הלידות מסתיימות בשלום וכי מרבית הנשים בורכו באינסטינקטים טבעיים בריאים. במלותיו של הפסיכואנליטיקאי ד. ו. ויניקוט, מרבית האימהות מהוות עבור תינוקן "אם טובה דיה". אם אשר נטיותיה המולדות והטבעיות מאפשרות לה להיכנס להלך רוח מיוחד סמוך ללידה וחודשים ספורים לאחר מכן, בו היא מסוגלת לחוש מה נכון ביותר עבור תינוקה ולספק לו סביבה מחזיקה. 
בכדי לחזק את תחושת השליטה, אשר פוחתת במצבי אי וודאות, כדאי להצטייד במידע רב על תהליך הלידה, האפשרויות השונות הניצבות בפניך והשלכותיהן.

הכנה טובה תקנה לך הרגשה שאת יודעת ומבינה מה עומד להתרחש ולאפשר לך לחוש חזקה מספיק כדי להתערב בנעשה במידת הצורך. תהליך ההתכוננות עשוי לפזר את הערפל, להחזיר לך את תחושת הבעלות על חייך וגופך ובכך להפחית את החרדה. מאידך, במצבים מסוימים בהם המועקה כבדה, דווקא שינוי מוקד הקשב והסחת הדעת עשויים לשפר את המצב. כדאי לנסות להתחבר לקול הפנימי ככל שניתן, על מנת לזהות מה עשוי להיות הכי נכון עבורך בסיטואציה כזו או אחרת (גם אם הדבר אינו עולה בקנה אחד עם המסר הסביבתי). טכניקות של הרפיה כגון תרגילי נשימה, חשיבת מחשבות חיוביות והקשבה לגוף יעילות בהתמודדות עם מגוון חרדות ועשויות לעזור גם כאן.

במידה והמצוקה גבוהה עד כדי כך שהיא פוגעת בתפקוד או במקרים בהם את בוחרת בתקופה זו כהזדמנות לעבד קונפליקטים, כדאי לפנות לטיפול מקצועי. כאשר מבטאים את החרדות ומעבדים אותן במסגרת תומכת ומכילה (פרטנית או קבוצתית), מושגת לרוב תחושת הקלה. החוויה כי התכנים נאמרו אך לא עוררו בהלה, אלא קיבלו משמעות תוך יצירת הקשר לחוויות קודמות אחרות מביאה על פי רוב להפחתת המצוקה. ניתן לראות בעבודה הטיפולית הזדמנות נפלאה להרחבה, להעמקה ולהעשרה של תחושת העצמי. בתקופה סוערת ואמוציונלית זו, ישנן נשים עבורן מתאימה דווקא התערבות קצרה וממוקדת המשלבת אלמנטים קוגניטיביים התנהגותיים כדרך להקל על החרדות, ביניהם תרגילי הרפיה, זיהוי ושינוי עמדות ותפיסות, יצירת פרספקטיבה. אופציה טיפולית נוספת היא ההיפנוזה, הידועה כדרך יעילה להפחתת חרדה לפני הלידה ובמהלכה. כדאי לקחת בחשבון כי תקופת ההריון הנה סוערת ומציפה במהותה ולכן מחייבת משנה זהירות ודורשת התאמה מרבית של ההתערבות הטיפולית.

אם כן חשוב מאוד להתכונן ללידה ולבואו של העולל אך יחד עם זאת, לזכור ולהיות מוכנה לכך שחווית האימהות הטרייה עשויה להיות מטלטלת ומפתיעה. חוויה מעשירה ומפתחת אשר יכולה לאפשר הרחבה של הזהות ולהקנות תחושות הישג ויכולת. חוויה אשר נוטה לחרוט בזיכרון מבחר רגעים אשר יישארו בו שנים ארוכות. איזו אם אינה דומעת מהתרגשות כשהיא מעלה בזיכרונה, שנים ארוכות לאחר לידת בנה, את מפגש המבטים הראשון ביניהם? 

 

 

אורית אהרונובסקי שחר פסיכולוגית קלינית

התמודדות עם פחדים לקראת לידה

המאמר מופיע באתר אמנות הלידה - ניוזלטר לידה ודולות, גיליון מספר 13